Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 30a
הֲוָה אָמֵינָא לְשָׂטָן גִּירָא בְּעֵינָיךְ אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבִּי נָתָן בַּר אַמֵּי אַדִּידָךְ עַל צַוְּארֵי דִּבְרָיךְ מִשִּׁיתְּסַר וְעַד עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּי וְאָמְרִי לַהּ מִתַּמְנֵי סְרֵי עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה
Traduction
I would say to the Satan: An arrow in your eye, i.e., I would not be afraid of the evil inclination at all. Rava said to Rabbi Natan bar Ami: While your hand is still on your son’s neck, i.e., while you still have authority and control over him, find him a wife. What is the appropriate age? From sixteen until twenty-two, and some say from eighteen until twenty-four.
Rachi non traduit
הוה אמינא ליה לשטן גירא בעיניך. כלומר הייתי מתגרה בו ושטן הוא יצר הרע ולא אירא שיחטיאני:
אדידך על צוארי דבריך. בעוד ידך תקיפה על בנך קודם שיגדיל ולא יקבל תוכחתך השיאו אשה:
משיתסר. שנין הגיע זמן לכנוס ויותר מעשרין ותרתין אל תאחרהו לשון אחר אדידך על צוארי דבריך בשעה שעוד ידך תקיפה עליו הוי זהיר ללמדו תוכחות ואיזה זמנו משיתסר ועד עשרים ותרתין בציר משיתסר אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך ואל תכביד יסורין ותוכחות ויותר מעשרים ותרתין יש לחוש שלא יבעט וזה עיקר:
כְּתַנָּאֵי חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה חַד אָמַר מִשִּׁיתְּסַר וְעַד עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּין וְחַד אָמַר מִתַּמְנֵי סְרֵי וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה
Traduction
The Gemara notes that this is like a dispute between tanna’im, based on the verse: ''Train a child in the way that he should go'' (Proverbs 22:6). Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya disagreed about the age in which the verse instructs the parent to educate his child: One said that the verse is referring to the ages from sixteen until twenty-two, and one said it is referring to the ages from eighteen until twenty-four. The dispute concerning the correct age for marriage and the dispute about educating a child are the same, as while a father still has a large measure of influence over his son, he must both teach him and find him a wife.
Rachi non traduit
על פי דרכו. דרך שכל ימיו יהא מתנהג בו חנוך לו בנערותו ואיזוהי נערותו רבי יהודה ורבי נחמיה כו':
עַד הֵיכָן חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּגוֹן זְבוּלוּן בֶּן דָּן שֶׁלִּימְּדוֹ אֲבִי אָבִיו מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת מֵיתִיבִי לִמְּדוֹ מִקְרָא אֵין מְלַמְּדוֹ מִשְׁנָה וְאָמַר רָבָא מִקְרָא זוֹ תּוֹרָה
Traduction
§ The Gemara continues its discussion of a father’s obligation to teach his son Torah. To what extent is a person obligated to teach his son Torah? Rav Yehuda says that Shmuel says: One should emulate the education of, for example, Zevulun ben Dan, a contemporary of Shmuel, whose father’s father taught him Bible, Mishna, Talmud, halakhot, and aggadot. The Gemara raises an objection from a baraita: If a father taught his son Bible, he is not required to teach him Mishna. And Rava said in explanation of this baraita: Bible is the Torah, not the Prophets or Writings, i.e., he is not required to teach him anything else, including Mishna.
Rachi non traduit
זבולון בן דן. תלמיד שהיה בימיהם:
אינו מלמדו משנה. אין חובת בנו עליו אלא במקרא מכאן ואילך ילמד הוא לעצמו:
תורה. ולא נביאים וכתובים:
כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן וְלֹא כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן שֶׁלִּמְּדוֹ אֲבִי אָבִיו וְלֹא כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן דְּאִילּוּ הָתָם מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְאִילּוּ הָכָא מִקְרָא לְבַד
Traduction
The Gemara answers that Shmuel’s statement should be understood as follows: One should teach his son like Zevulun ben Dan was taught in certain aspects, but not like Zevulun ben Dan in other respects. One should teach his son like Zevulun ben Dan in that his father’s father taught him; but not like Zevulun ben Dan, as there he was taught Bible, Mishna, Talmud, halakhot, and aggadot, while here, in this baraita, one is required to teach his son Bible alone.
Rachi non traduit
כזבולון בן דן שלמדו אבי אביו. ועד היכן נמי דקאמרי' הכי קאמרי' עד היכן אדם חייב ללמוד תורה בדורותיו אמר רב יהודה לבנו ולבן בנו:
וַאֲבִי אָבִיו מִי מִיחַיַּיב וְהָתַנְיָא וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנֵי בְנֵיכֶם וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ לוֹמַר לָךְ שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לִמְּדוֹ לוֹ וְלִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת
Traduction
The Gemara asks: But is one’s father’s father obligated to teach him Torah? But isn’t it taught in a baraita, that the verse: ''And you shall teach them to your sons'' (Deuteronomy 11:19), indicates: But not your sons’ sons? And how do I realize, i.e., understand, the meaning of the verse: ''But make them known to your sons and to your sons’ sons'' (Deuteronomy 4:9)? This serves to say to you that whoever teaches his son Torah, the verse ascribes him credit as though he taught him, and his son, and his son’s son, until the end of all generations.
הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵיכֶם בְּנֵי בְנֵיכֶם מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵיכֶם בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם
Traduction
The Gemara answers that the tanna of this baraita stated his opinion in accordance with the opinion of that tanna, as it is taught in another baraita: From the verse ''And you shall teach them to your sons'' I have derived only that you must teach your sons. From where do I derive that there is an obligation to teach your sons’ sons? The verse states: ''But make them known to your sons and to your sons’ sons.'' If so, what is the meaning when the verse states: ''Your sons'' (Deuteronomy 11:19), which implies only sons? This limitation teaches: Your sons, but not your daughters.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי שֶׁנֶּאֱמַר וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ וּסְמִיךְ לֵיהּ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב
Traduction
Rabbi Yehoshua ben Levi says: Anyone who teaches his son’s son Torah, the verse ascribes him credit as though he received it from Mount Sinai, as it is stated: ''But make them known to your sons and to your sons’ sons,'' and juxtaposed to it is the phrase in the verse: ''The day when you stood before the Lord your God in Horeb'' (Deuteronomy 4:10), as Horeb is Mount Sinai.
רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּשָׁדֵי דִּיסְנָא אַרֵישֵׁיהּ וְקָא מַמְטֵי לֵיהּ לְיָנוֹקָא לְבֵי כְנִישְׁתָּא אֲמַר לֵיהּ מַאי כּוּלֵּי הַאי אֲמַר לֵיהּ מִי זוּטַר מַאי דִּכְתִיב וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וּסְמִיךְ לֵיהּ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב מִכָּאן וְאֵילָךְ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לָא טָעֵים אוּמְצָא עַד דְּמַקְרֵי לְיָנוֹקָא וּמוֹסְפֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא טָעֵים אוּמְצָא עַד דְּמַיְיתֵי לְיָנוֹקָא לְבֵית מִדְרְשָׁא
Traduction
The Gemara relates: Once Rabbi Ḥiyya bar Abba encountered Rabbi Yehoshua ben Levi, and saw that he had placed an inexpensive covering on his head and brought his child to the synagogue to study. Rabbi Ḥiyya bar Abba said to him: What is the reason for all this fuss, as you are in such a hurry that you do not have time to dress yourself properly? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: Is it insignificant, that which is written: ''But make them known to your sons,'' and juxtaposed to it is the phrase in the verse that states: ''The day when you stood before the Lord your God in Horeb''? The Gemara comments: From this moment onward, Rabbi Ḥiyya bar Abba would not taste meat [umtza], meaning he would not eat breakfast, before he had read to his child and added to the child’s studies from the day before. Similarly, Rabba bar Rav Huna would not taste meat before he had brought his child to the study hall.
Rachi non traduit
דשדי דיסנא ארישיה. סדין שאינו ראוי לעטיפת הראש אלא כסוי בעלמא שם על ראשו שלא לילך בגילוי ראשו ולא הספיק להתעטף בסודרו:
מאי כולי האי. שמיהרת לצאת בלא עטיפה ההוגנת לך:
לא טעים אומצא. בשר מעט בגחלים היו רגילין לטעום בבקר:
עד דמקרי לינוקא ומוספיה. מהדר לו מה שקרא אתמול ומלמדו עוד פסוק יותר:
אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא מַאי דִּכְתִיב וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם
Traduction
§ Rav Safra says in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: What is the meaning of that which is written: ''And you shall teach them diligently [veshinnantam] to your sons'' (Deuteronomy 6:7)? Do not read this as ''veshinnantam,'' with the root shin, nun, nun, which indicates a repetition. Rather, read it as veshillashtam, with the root shin, lamed, shin, related to the word three, shalosh. This means that one must study, review, and study again, thereby dividing one’s studies into three parts.
Rachi non traduit
אלא ושלשתם. מדלא כתיב ושניתם שישלישם:
לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חָיֵי לָא צְרִיכָא לְיוֹמֵי
Traduction
In light of this statement, the Sages said that a person should always divide his years into three parts, as follows: A third for Bible, a third for Mishna, and a third for Talmud. The Gemara asks: How can a person divide his life this way? Who knows the length of his life, so that he can calculate how long a third will be? The Gemara answers: No, it is necessary for one’s days, i.e., one should divide each day of his life in this manner.
Rachi non traduit
גמ'. סברות וטעמי סתימתיהן של משניות ולתרצם במה שסותרות זו את זו:
ליומי. ימי השבוע:
Tossefoth non traduit
לא צריכא ליומי. פירש בקונטרס ימי השבת כלומר שני ימים מקרא ושני ימים משנה ושני ימים גמרא ולא נהירא דא''כ אכתי הוה מצי למיפרך מי ידע כמה חיי ונ''ל לפרש בכל יום ויום עצמו ישלש על כן תיקן בסדר רב עמרם גאון כמו שאנו נוהגים בכל יום קודם פסוקי דזמרה לומר מקרא ומשנה וגמרא ור''ת פי' שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם:
לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ רִאשׁוֹנִים סוֹפְרִים שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים וָאו דְּגָחוֹן חֶצְיָין שֶׁל אוֹתִיּוֹת שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה דָּרֹשׁ דָּרַשׁ חֶצְיָין שֶׁל תֵּיבוֹת וְהִתְגַּלָּח שֶׁל פְּסוּקִים יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר עַיִן דְּיַעַר חֶצְיָין שֶׁל תְּהִלִּים וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן חֶצְיוֹ דִּפְסוּקִים
Traduction
Therefore, because they devoted so much time to the Bible, the first Sages were called: Those who count [soferim], because they would count all the letters in the Torah, as they would say that the letter vav in the word ''belly [gaḥon]'' (Leviticus 11:42) is the midpoint of the letters in a Torah scroll. The words: ''Diligently inquired [darosh darash]'' (Leviticus 10:16), are the midpoint of the words in a Torah scroll. And the verse that begins with: ''Then he shall be shaven'' (Leviticus 13:33), is the midpoint of the verses. Similarly, in the expression: ''The boar out of the wood [miya’ar] ravages it'' (Psalms 80:14), the ayin in the word wood [ya’ar] is the midpoint of Psalms, with regard to its number of letters. The verse: ''But He, being full of compassion, forgives iniquity'' (Psalms 78:38), is the midpoint of verses in the book of Psalms.
Rachi non traduit
לפיכך נקראו כו'. מילתא באפי נפשה היא:
נקראו ראשונים סופרים. כדכתיב (ד''ה א ב) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ:
Tossefoth non traduit
נקראו סופרים. פי' בקונטרס כדכתיב ומשפחות סופרים יושבי יעבץ ובירושלמי (שקלים פ''ה) מפרש שעשו כל התורה כולה מספרות כגון אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (שבת דף עג.) וארבעה אבות נזיקין (ב''ק דף ב.) וכיוצא בהם:
בָּעֵי רַב יוֹסֵף וָאו דְּגָחוֹן מֵהַאי גִּיסָא אוֹ מֵהַאי גִּיסָא אֲמַרוּ לֵיהּ נֵיתֵי סֵפֶר תּוֹרָה וְנִימְנִינְהוּ מִי לָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנָאוּם אֲמַר לְהוּ אִינְהוּ בְּקִיאִי בַּחֲסֵירוֹת וִיתֵרוֹת אֲנַן לָא בְּקִיאִינַן
Traduction
Rav Yosef raises a dilemma: Does the vav of the word ''belly [gaḥon]'' belong to this side or to this side? Is it part of the first or second half of the Torah? The Sages said to him: Let us bring a Torah scroll and count the letters. Didn’t Rabba bar bar Ḥana say with regard to a different issue: They did not move from there until they brought a Torah scroll and counted the letters? Therefore we can do the same. Rav Yosef said to them: They were experts in the deficient and plene forms of words and therefore could count the letters precisely. We are not experts in this regard, and therefore we would be unable to resolve the question even if we were to count the letters.
Rachi non traduit
וי''ו דגחון. כל הולך על גחון:
לא זזו משם. לא איתפרש היכא:
בָּעֵי רַב יוֹסֵף וְהִתְגַּלָּח מֵהַאי גִּיסָא אוֹ מֵהַאי גִּיסָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי פְּסוּקֵי מִיהָא לַיְתוֹ לִימְנִינְהוּ בִּפְסוּקֵי נָמֵי לָא בְּקִיאִינַן דְּכִי אֲתָא רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר בְּמַעְרְבָא פָּסְקִי לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִתְלָתָא פְּסוּקֵי וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן
Traduction
Similarly, Rav Yosef raises a dilemma: Does the midpoint of the verses in the Torah, which is ''then he shall be shaven,'' belong to this side or to this side? Abaye said to him: Even if we cannot count the letters, we can at least bring a Torah scroll to count the verses. Rav Yosef explained: We are not experts about verses either, as when Rav Aḥa bar Adda came from Eretz Yisrael to Babylonia he said: In the West, i.e., Eretz Yisrael, they divide this following verse into three separate verses: ''And the Lord said to Moses, behold I come to you in a thick cloud, that the people may hear when I speak with you, and may also believe you forever; And Moses told the words of the people to the Lord'' (Exodus 19:9). Perhaps there are other verses that we do not know how to divide properly.
תָּנוּ רַבָּנַן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה פְּסוּקִים הָווּ פְּסוּקֵי סֵפֶר תּוֹרָה יָתֵר עָלָיו תְּהִלִּים שְׁמוֹנָה חָסֵר מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי הַיָּמִים שְׁמוֹנָה
Traduction
The Sages taught: Five thousand eight hundred and eighty-eight verses are the verses in a Torah scroll. Psalms has eight more verses than that, and Chronicles has eight fewer verses than that.
Rachi non traduit
חסר ממנו. ממנין ס''ת:
Tossefoth non traduit
[יתר עליו תהלים שמונה כו'. תימה דע''כ בחומש יש יותר דאפילו אם יהיו פסוקי תהלים מג' תיבות בלבד אינו כ''כ כמו שיש בחומש. ת''י]:

תָּנוּ רַבָּנַן וְשִׁנַּנְתָּם שֶׁיְּהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה מְחוּדָּדִים בְּפִיךְ שֶׁאִם יִשְׁאַל לְךָ אָדָם דָּבָר אַל תְּגַמְגֵּם וְתֹאמַר לוֹ אֶלָּא אֱמוֹר לוֹ מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר
Traduction
§ The Sages taught: The verse states: ''And you shall teach them diligently [veshinnantam]'' (Deuteronomy 6:7). The root shin, nun, nun, of veshinnantam should be understood as meaning sharp, i.e., that matters of Torah should be sharp and clear in your mouth, so that if a person asks you something, do not stutter in uncertainty and say an uncertain response to him. Rather, answer him immediately, as it is stated:
Rachi non traduit
יהו מחודדין בפיך. חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד:
Tossefoth non traduit
אל תגמגם ותאמר לו. והא דאמר באלו מציאות (ב''מ דף כג:) דצורבא מרבנן משני בדיבוריה במסכ' אומר ר''ת דהיינו אם שואלים אותו אם למדת מסכת זו אל יתגאה לומר שלמדה כלומר למדתי הרבה אבל אם שואלים אותו דבר הלכה או שצריכין ללמוד ממנו מסכ' צריך שיהיו מחודדים בפיו שלא יגמגם בדבר ולא דמי להא דאמר (מסכת ד''א זוטא פ''ג) למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז דהיינו במילי דעלמא ואפילו בדברי תורה לא יאמר יודע אני דבר להתפאר בו בכך אלא מה שיודע יורה וילמוד לתלמידים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source